חינה

טקס חינה הודית

טקס החינה הנערך לחתן והכלה לפני החתונתם, אומץ מהדת המוסלמית, ונחגג היום על ידי יהודים המגיעים ממדינות ערביות. כמוהם, גם יהדות הודו קיבלה אליה מסורת זו, יחד עם דתות אחרות בהודו, מהמוסלמים שחיו סביבם.

מטרת טקס החינה לסמל ולאחל בריאות, צמיחה שפע, ופריון, ולשמירה מעין רעה.

בעבר, טקס החינה ההודית נערך בנפרד לחתן ולכלה. לכל אחד נערך הטקס בביתו, עם משפחתו. נציגי המשפחה, (אך לא החתן או הכלה), היו מגיעים לבקר בטקס החינה של הבן זוג.

טקס החינה מתקיים מספר ימים לפני החתונה, ובעבר בעיקר, לאחר הטקס החתן והכלה לא היו נפגשים עוד עד למועד החתונה.

הכלה בטקס החינה, לובשת סארי ירוק כסמל להתחדשות וצמיחה, ועונדת תכשיטים מאבני קריסטל ירוקות כסגולה לשמירה מעין רעה.
היום לכל האורחים יש אפשרות (סוף סוף) להתלבש בתלבושות הודיות צבעוניות ומהודרות, מתאימים את עצמם לתפאורה המגוונת והצבעונית. הנשים עונדות טיקה במצחן.

אוהל חינה

אוהל חינה הודית

טקס החינה כולל אוהל חינה (היום הוא מקושט בפרחי בד צבעוניים). בתוך האוהל ישבו על כסאות החתן והכלה ומאוחריהם השושבנים והשושבניות (ילדים וילדות). הכסאות עטופים בבד לבן המסמל טהרה. לצד הכסאות יונחו מגשים עם משחת החינה (מקושטת בפייטים או פרחים), המשמשים לסימול הברחת רוחות רעות אורז צבעוני המסמל עושר ופריון, וסוכריות המסמלות חיים מתוקים. נר הסמאי נמצא להגנה מפני עין רעה, ואגוז קוקוס מסמל שפע. כמו כן שרשראות פרחים ושרשראות כסף לקשירה לפנים (לכל חוגג) המסמלים צמיחה משותפת, שפע, הצלחה וחיים ארוכים, מונחים בצד עבור הטקס.

חינה הודית

חינה הודית

שרשראות

שרשראות

טקס החינה:
היום מתחילים את הטקס בכניסת הכלה באפריון (דולי) והחתן עם שמשיה (צטרי), מקלות צבעוניים לריקוד (דאנדייה) ותופים (דהול).
לאחר מכן יכנסו הבנות והנשים עם מגשי החינה והמתוקים.
כל תהליך הכניסה מלווה במוזיקה הודית שמחה ובריקודים.
החתן הכלה יושבים בכסאות באוהל ומאחורים יושבים השושבנים.
החתן והכלה עונדים זה לזו את שרשרת ה"האר"
בתחילה עורכת הטקס (אחת מבנות המשפחה שאינה גרושה או אלמנה) נותנת לחתן, לכלה ולשושבנים לאכול סוכריה או משהו מתוק אחר, לסמל חיים מתוקים.
לאחר מכן עונדים את שרשרות הכסף על ראשם של הרווקים והרווקות כסגולה לזיווג, ולאחר מכן על ראשם של החתן והכלה.
חוזרים על אותה פעולה עם שרשראות הפרחים.
לאחר מכן מורחים את עיסת החינה על האצבע המורה של יד ימין של החתן והכלה, האצבע שעליה תענד טבעת הנישואין בטקס החתונה.
מורחים את משחת החינה לאורחים (שרוצים).
המשפחה והחברים, כל אחד בתורו, אוסף בידיו מהאורז הצבעוני, וזורק מעט אורז על ברכי החוגג, על כתפיו ומעט מאוחריו, וחוזר על כך עוד פעמיים (בסה"כ שלוש פעמים), לסמל שפע ופריון. לאחר מכן לוקח מטבעות כסף (הביא עימו), ומסובב אותם מעל ראש בעלי השמחה לסמל פרנסה ושפע, ולבסוף מניח בקערת האורז. כסף זה יתרם לאחר מכן לצדקה.

רשימה לחינה הודית ניתן למצוא כאן